אִי-אַהֲבָה

פִּעְנוּחַ

​

הַמִּכְתָּבִים שֶׁל סַבָּא, אֵלֶּה שֶׁאֵינָם, אֵלֶּה שֶׁדַּרְכָּם תְּפֻעְנַח אֲנִי, אֵינָם.

אֵלֶּה שֶׁנִּשְׁלְחוּ אֶל סָבְתָא, שֶׁחִכּוּ לָהּ בְּקַרְנוֹת רְחוֹב, 

שֶׁדִּבְּרוּ אֵלֶיהָ בִּשְׂפָתוֹ שֶׁל הַיינֶה,

שֶׁרָאוּ מִבַּעֲדָהּ אֶת יָפְיוֹ שֶׁל הַכּוֹתֵב, שֶׁחָלְמוּ לְמַעַן שְׁנֵיהֶם 

חֲלוֹמוֹת בְּהִירִים בְּתוֹךְ צְפִיפוּת שֶׁל חַיִּים מַתְחִילִים,

שֶׁדַּרְכָּם לֹא תְּפֻעְנַח אֲנִי, אֵינָם.

שֶׁפִּלְּסוּ דֶּרֶךְ חֲשָׁאִית עַל גַּבֵּי פַּסֵּי הָרַכֶּבֶת שֶׁל הַזְּמַן, 

מִבַּעַד לַמְּעָרוֹת הַמִּזְדַּקְּנוֹת וְאָבְדַן הַזִּכָּרוֹן 

וְאָבְדַן הָאָדָם, 

שֶׁחָלְפוּ מִבַּעַד לְגוּפָהּ שֶׁל אִמִּי, דֶּרֶךְ נִשְׁמָתָהּ לַבֵּיצִית שֶׁהָפְכָה לִהְיוֹת אֲנִי, 

שֶׁהָיָה רָשׁוּם עַל מַעֲטַפְתָּם: 

מִשְׁלוֹחַ מְיֻחָד עֲבוּר קֶרֶן קוֹךְ.